|
 | אומנויות (אמנות ומלאכה) | | | מקצוע האומנות בבית הספר מפתח את תפיסת ההיצג החזותי,ציור,פיסול,כרזה,קריקטורה ועוד כתקשורת המניבה פירות לא רק בהבנת התרבות החזותית כי אם גם בתחומי דעת אחרים הנלמדים בבית הספר כמו למשל תנ"ך,היסטוריה,ספרות,גיאוגרפיה ואזרחות. | | |  | אזרחות | | | שאלות רבות העוסקות בפניה המורכבים של החברה הישראלית מהוות מוקד למאבקים פוליטיים ולנסיון להתמודדות עם המורכבות של החיים במדינה מתוך חשיבה ביקורתית ומושכלת ,ומוביל לחיזוק הקשר בין האזרחים ובין המדינה. החומרים בהתאם לתכנית הלימודים בחטיבה העליונה לבתי ספר יהודיים(כללים ודתיים) ערבים ודרוזים. | | |  | אנגלית | | | בתחילתה של המאה העשרים ואחת,הולך ונקבע מעמדה של האנגלית כשפה העיקרית בעולם.הישראלים,בלא קשר לשפות אחרות שבהן הם שולטים,משתמשים באנגלית בדרך כלל כשפה לתקשורת בינלאומית.האנגלית היא שפה המזוהה,יותר מכל שפה אחרת,עם סחר בינלאומי ותיירות,עם השכלה גבוהה ומחקר ועם כלי התקשורת האלקטרוניים.זו היא השפה הנחשבת לנכס היקר ביותר של אזרח ישראלי רב-לשוני,אחרי העברית והערבית. |
|
 | ביולוגיה | | | בראשית האלף השלישי נמצאת הביולוגיה בחזית המחקר המדעי והיא נוגעת בכל תחום של חיינו.יחד עם פריצות הדרך הגדולות במחקר הביולוגי,עולות גם שאלות אתיות וחברתיות שעליהן כל אזרח צריך לתת את הדעת.לימוד ביולוגיה מומלץ לתלמידי כיתות י' והוא מקצוע בחירה למתמחים בכיתות י"א י"ב. |
|
 | גאוגרפיה ומולדת | | | הגיאוגרפיה היא תחום דעת המתמקד בחקר ובלימוד של מגוון ההיבטים המחביים בעולם שאנו חיים בו. תכנית הלימודים החדשה כוללת נושאים הנמצאים בחזית המחקר הגיאוגרפי בארץ ובעולם, כמו שינויי אקלים והתחממות כדור הארץ, תהליך הגלובליזציה והשפעתו על תופעות ותהליכים כלכליים ותרבותיים במרחב הפיזי והיישובי, היבטים של תכנון ופיתוח מרחבי, ובכלל זה פיתוח בר - קיימא, שונות ואי - שוויון מרחבי בתחומים שונים והשלכותיהם.
בלתי נפרד מתהליך הלמידה מכוונת התוכנית לטיפוח ערכים, כמו רגישות לשונה ולאחר, אכפתיות ומעורבות פעילה של הלומד במתרחש בסביבה הקרובה והרחוקה - הפיזית והיישובית
|
|
 | דינים | | | "וזאת המצווה החוקים והמשפטים אשר צווה ה' אלוהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשת"(דברים ו' א).לימוד המצוות ודיני התורה הוא מצווה בפני עצמה.כל דור של תלמידים מהווה חוליה חדשה בשרשרת הדורות הלומדים ויונקים מערכי התרבות היהודית ומשפע המקורות. | | |  | דרמה והבעה יוצרת | | | תכנית הלימודים להוראת התאטרון רואה לנגד עיניה את התאטרון ואת הדרמה כתחום של פעילות אנושית מובחנת,כשפה ייחודית,אשר לה מערכות סימנים ודרכי ביצוע ומימוש,המבחינות אותה מאומנויות אחרות. |
|
 | היסטוריה | | | היסטוריה -כמו המציאות-היא אינטגרטיבית:עניינה בכוליות החיים האנושיים:במהלכם למעשה ובמכלול האקטואליות שלהם.תכליתו של העיסוק ההיסטורי הוא לגבש ולקיים זיכרון ציבורי קיבוצי לגבי עבר משותף שבאמצעותו מתקיים ציבור מסוים,קהילה,עם או מדינה ושומר על המשך קיומה. |
|
 | זהירות בדרכים | | | מערכת התחבורה היא אחד המרכיבים הדינמיים ביותר בעולם המודרני. החינוך בעולם המודרני חייב להכשיר את האדם לתפקוד יעיל במערכת התחבורה ולספק לו עקרונות וכלים לגדילה וצמיחה בתוך המערכת ולהימנעות מסכנותיה. מערכת החינוך רואה בחינוך לבטיחות בדרכים משימה לאומית שמטרתה מניעת אבדן וסבל בתאונות דרכים וחינוך לבטיחות ולטיפוח תרבות ההתנהגות בדרך. |
|
 | חינוך גופני | | | החינוך הגופני הוא חלק מ"ליבת" מערכת החינוך ומהווה חלק אינטגרלי מתרבותה של מדינת ישראל.מהוותו של החינוך הגפוני ,מלבד החשיבות של העיסוק בפעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא וניצול נבון של שעות הפנאי,הינו בהקניית ערכים כגון סובלנות,הגינות,שיתוף פעולה,עזרה הדדית וכבוד לזולת.
החומרים מתאימים לתוכנית הלימודים החדשה להוראת המקצוע. | | |  | חינוך לאזרחות | | | שאלות רבות העוסקות בפניה המורכבים של החברה הישראלית מהוות מוקד למאבקים פוליטיים ולנסיון להתמודדות עם המורכבות של החיים במדינה. לימוד מקצוע האזרחות מעורר את הרצון להיות מעורב בחיים הציבוריים במדינה מתוך חשיבה ביקורתית ומושכלת,ומוביל לחיזוק הקשר בין האזרחים ובין המדינה. | | |  | חינוך לבריאות | | | אוריינות בריאותית פרושה ידע,הבנה,יחס,גישות,כישורים ומיומנויות והשימוש בהם בתחום הבריאות. התכנית עוסקת בעקרונות מנחים כללים ותמיכה שתאפשר לבית-הספר לתרגם אותה לרמה ביצועית בהתאם לאופיו,צוות ביה"ס והמגבלות הקיימות. | | |  | חקלאות ואיכות הסביבה | | | חקלאות עיונית ומעשית נלמדת היום במאות בתי ספר יסודיים ,בנוסף לעשרות אלפי התלמידים המגיעים ל-29 החוות לחינוך חקלאי ואיכות הסביבה,ממאות בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים.הלמידה כוללת פעילות מעשית בטיפוח הנוי בחצר ביה"ס,בגן הירק ובחממות לימודיות באותם בתי ספר שהן קיימות. | | |  | חשבון והנדסה | | | התלמידים רוכשים מושגים ומבנים בחשבון ובהנדסה ומפתחים מיומנויות וכישורים בנושאים הנלמדים.נושאי הלימוד הם:מספרים ופעולות,חקר נתונים,גיאומטריה ומדידה.הלימוד הוא תהליך מתמשך וההבנה של כל מושג חדש היא תהליך מצטבר. |
|
 | יישומי מחשב | | | חשיפתם רחבת ההיקף של תלמידי ישראל לטכנולוגיות המידע וההוראה החדשניות, מאפשרת השתלבותם המוצלחת בעולם המידע הדיגיטאלי,המשפיע כיום על מרבית תחומי החיים, ובתוך כך מאפשרת צמצום פערים דיגיטאליים בין אוכלוסיות שונות. |
|
 | כימיה | | | מקצוע הכמיה נלמד בחטיבה העליונה בכל בתי הספר כמקצוע חובה בכיתות י'. במסגרת זו נלמדת יחידת הבסיס אשר מטרותיה הכלליות הן:לעורר עניין ומשיכה,לעורר סקרנות-להרחבת הידע הכימי ולהעביר את המושגים הבסיסים של מקצוע הכימיה ושל השפה הכימית.ביחידת הבסיס מוקנית אוריינות כימית ברמה בסיסית ומודגש תפקידה המיוחד של הכימיה בהכרת מבנה החומר ובניצול הידע הזה לשיפור תנאי החיים בעולמנו.בהשלמה לרמה של 5 יחידות לימוד נלמדים ונבחנים על 2 פרקים נוספים כחובה. | | |  | כלכלה | | | מטרת התכנית היא להרחיב את אופקיהם של התלמידים בנושאים כלכליים-חברתיים,ועל כן היא כוללת נושאים כגון גלובליזציה,כשלי שוק,אבטלה ותעסוקה,עוני,אי שיוויון ומדיניות רווחה,ומחייבת שימוש במקורות מידע מגוונים כגון:ספרי עיון,נתונים סטטיסטים,אתרי אינטרנט,עיתונים וסרטים. |
|
 | לימודי ארץ ישראל | | | התלמידים יכירו את ארץ ישראל ,נופיה ואתריה לתקופותיהם,יעמדו על הזיקה שבין עם ישראל לארצו תוך תשומת לב לתקופות שבהן מילא העם תפקיד משמעותי בקביעת צביונה ואופיה של הארץ. התלמידים יכירו תהליכים היסטוריים,פוליטיים,דתיים,כלכליים,חברתיים ותרבותיים לתקופותיהם בארץ,ויבינו את דרכי השפעתם ואת מידת השפעתם על האוכלוסיה ,יכירו את הריאליה של החיים בארץ ישראל בתקופות השונות,יכירו ויזהו בשטח תופעות הנלמדות במסגרת התוכנית,על סמך עקרונות השילוב הבין תחומי של מקצועות הלימוד השונים. |
|
 | מדע וטכנולוגיה בחברה | | | מקצוע הלימודים מדע וטכנולוגיה בחברה (מוט"ב) מתווסף לתכנית לימודי החובה של כל הלומדים בחט"ע,ש"אינם מתמחים במדעים או במקצועות טכנולוגיים- הנדסיים".תפקיד המקצוע להקנות את ההשכלה הראויה לאותם צעירים שאינם מתכוונים להתמחות בעתיד במקצוע מדעי. עיקרו של המקצוע בלימוד מהנה שיש בו משום הקניית כלים והרגלי חשיבה מדעיים-טכנולוגיים. | | |  | מחשבת ישראל | | | תכנית הלימודים במחשבת ישראל חושפת את היצירה היהודית-ישראלית התרבותית של "ארון הספרים היהודי" לדורותיו.היא מאפשרת ללומדים דיאלוג עם נכסי תרבותם,דיון בסוגיות רלוונטיות ומשמעותיות ודרכי לימוד מגוונות. | | |  | מידענות | | | בצד הידע שמערכת החינוך שואפת להקנות לתלמידיה ,עמדה תמיד השאיפה להביא את התלמיד לידי יכולת להשיג מידע ,לטפל בו בצורה מושכלת ,להפיק ממנו את הדרוש ליצור ממנו ידע ולהציגו כהלכה.
המידענות אינה תולדה של טכנולוגיות התקשוב.אולם,בהשפעת טכנולוגיות המידע והתקשורת תופסת המידענות מקום נכבד יותר ויותר בתרבות האנושית.יכולתו של אדם להשתמש במידענות כדי ליצור ולגבש בעצמו את הידע הנחוץ לו ,חשובה כיום לא פחות מצבירת ידע ערוך ומוכן. | | |  | מקרא / תנ"ך | | | המקרא הוא המורשת התרבותית-ההיסטורית של כל עם והתשתית לזהותו היהודית.במרכז עולמו של המקרא מצוי הקשר בין ה',עם ישראל,נציגיו ומנהיגיו וארץ ישראל.בהוראת התנ"ך נשאף ליצירת קשר בין המקרא לבין העולם החוויתי,האינטלקטואלי,התרבותי והערכי של התלמידים,כדי להעמיק ולהרחיב את תפיסתם שלהם את עצמם ואת העולם הסובב אותם.כמו כן,ניצור גישה כוללנית סינתטית בלימוד,אגב פיתוח תהליכי חשיבה וכושר ללימוד עצמאי. | | |  | מתמטיקה | | | מושגי יסוד במתמטיקה (ישר המספרים,פונקציות,קבוצות,גיאומטריה)חשיבה מתמטית (הבנה של תכונות,השלכה בין תחומית,בעיות מילוליות,הוכחת משפטים)אוריינות מתמטית(הפעלת המתמטיקה בבעיות ומקרים מחיי היום יום) |
|
 | ספרות | | | הוראת הספרות בשנות בית הספר נועדה בראש ובראשונה לעורר את אהבת הספרות ולחנך את הלומדים לראות בקריאת יצירות ספרות לסוגיהן,בפרשנות מנומקת להן ובחילופי דעות עליהן,פעילויות מהנות המעשירות את האדם כל חייו. |
|
 | עברית | | | המקצוע עוסק להקניית ידע על הלשון ופיתוח כשירות לשונית שתאפשר ללומד להשתמש בעברית בהצלחה לצרכיו השונים. הכשירות הלשונית מאפשרת לדוברי השפה להבין וליצור משפטים תקינים ומובנים.הכשירות התקשורתית מאפשרת לדעת כיצד לפנות לאנשים בדרך ההולמת את הנסיבות.במקביל מפותחת גם הכשירות האקדמית,לשון הלימודים. | | |  | ערבית | | | מדינת ישראל שוכנת באזור המזרח התיכון לצד מדינות ערב וחיים בה דוברי ערבית רבים.משום כך ובשל היותה שפה רשמית בישראל נודעת חשיבות רבה לידיעת השפה הערבית.מתוך הכרה בחשיבות לימוד השפה הערבית בבתי הספר העבריים במדינת ישראל נקבעה בשנת 1995 חובת לימוד ערבית כשפה זרה שנייה בכיתות ז'-י'. בתכנית הלימודים מושם דגש על פיתוח מיומנויות השפה:הבנת הנקרא,הבנת הנשמע,הבעה בעל פה והבעה בכתב ועל הרחבת אוצר המילים בד בבד עם לימוד הדיקדוק.
|
|
 | פיסיקה | | | הפיזיקה היא מקצוע חובה בכיתה י' בחינוך העיוני ומקצוע נדרש למגמות רבות בחינוך הטכנולוגי.אחד הנושאים המרכזיים הוראת הפיזיקה הוא טיפוח החשיבה והאוריינות המדעית אצל תלמידי ישראל.אוריינות מדעית היא היכולת להשתמש בידע מדעי,לזהות שאלות ולהפיק מסקנות מבוססות-עובדות במטרה להבין ולעזור לעשות החלטות על העולם הטבעי והשינויים הנעשים בו בפעילות האד.הידע המדעי אינו המטרה אלא היכולת להשתמש בו,להיות מעורב ולקבל החלטות באמצעותו. |
|
 | צרפתית | | | הצרפתית היא שפה המשמשת לתקשורת בינלאומית ודוברים בה במדינות שונות בעולם. השליטה בשפה הצרפתית מאפשרת לקשור ביתר קלות קשרים -מדיניים,כלכליים,מדעיים ואומנותיים -עם מדינות דוברות צרפתית וכן להתוודע להיסטוריה של הקהילות היהודיות דוברות הצרפתית ולמסורת שלהן. למידת שפה זו מאפשרת גישה לתרבות עשירה ומגוונת,שהסתעפויותיה מגיעות הרחק מעבר לגבולותיה של צרפת. |
|
 | תורה שבעל פה | | | התורה שבעל פה היא המסד של התרבות היהודית שהתפתחה במשך למעלה מאלפיים שנה כהרחבה של הספרות המקראית בדרך של פרשנות יוצרת. בצד המקרא, היתה התושב"ע המקור הראשי לעיצוב זהותו של העם היהודי, להנחלת ערכיו ואורחות חייו. הלימוד והעיון המתחדש ללא הרף הוסיף בכל דור נדבך חדש לספרות אשר נבנה על התשתית המסורתית, והוא מחדש רעיונות, פסיקות ומנהגים שנוצרו כתגובה לשינויים טכנולוגיים ותרבותיים בעולם שמסביבה. ספרות התושב"ע מזמינה ומזמנת את הקורא להצטרף אל "בית המדרש הפתוח", וליטול את "חלקו בתורה". | | |  | תקשורת | | | עולם השיח של תקשורת ההמונים-ילדים הם צרכנים פעילים של אמצעי תקשורת מגיל צעיר. התכנית כוללת תת סוגות של שיח זה: כתבה,ידיעה,פרסומת,ונועדה לפתח את הכשירות התקשורתית של התלמידים דרך היכרות קרובה עם המבנים,הצורות הלשוניות והאמצעים החזותיים המאפיינים תת-סוגות אלה ודרך התנסות פעילה בדרכי ההבעה האופיינית לכל תת סוגה. | | |  | תרבות ומורשת | | | אשכול תכנים הנבנה סביב הציר המרכזי של לוח השנה שעיקרו מורשת ותרבות,חגים ומסורת הנלמדים בגישה רב תרבותית , המכירה ומוקירה את הייחודי הן במגזר היהודי (מ"מ ממ"ד) והן במגזר הערבי דרוזי בדואי צ'רקסי ונוצרי. |
|
|
|